נגן מהורהר עם ידיים רובוטיות יושב בנוף לילי ערפילי תחת שמיים זרועי כוכבים, מנגן בפיפה בעוד ניצוצות חשמליים קופצים מהמיתרים, ואז מרים יד ובוהה בריכוז; ברק פוגע באדמה, והנגן שולף חרב זוהרת, מניף אותה דרך אלומת אור, ולבסוף מחזיק את הלהב אנכית, מביט בהשתקפותו שלו במתכת — הכל מצולם בזומים איטיים, קלוז-אפים ושוטי מעקב הממזגים אסתטיקה גולמית של מדע בדיוני עם הפואטיקה של הוושיה.